מע"מ פתח תקווה נ' בית האוכל ארגוב בע"מ ואח'

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום ב- 4 אישומים, ובכל אחד מהם בעבירה של אי-הגשה במועד של דוח תקופתי, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") ובקשר עם סעיף 67 לחוק ובקשר לתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "התקנות").

עוד הורשעו הנאשמים באישום החמישי בעבירה של הגשת דוח ללא תשלום המס הנובע ממנו, עבירה לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק, ביחד עם תקנה 23 (ב)(1) לתקנות ותקנה 27 לתקנות.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") היא חברה העוסקת במכירת אוכל מוכן ורשומה כעוסק מורשה. נאשם 2 (להלן: "הנאשם") הינו המנהל הפעיל של הנאשמת.

הנאשמים הגישו באיחור או טרם הגישו 4 דוחות תקופתיים שהיה עליהם להגיש במועד לתקופות הבאות:

1/12 הוגש באיחור ביום 29.8.12 (סה"כ המס 39,221 ₪).

11/12; 12/12; 1/13 – לא הוגש עד לתאריך 10.3.13.

על-פי המתואר באישום החמישי, הנאשמת, באמצעות הנאשם, הגישה דוח תקופתי המתייחס לחודש 3/12 ללא התשלום הנובע ממנו, כאשר מתוך סך של 70,444 שהיה אמור להיות משולם, שולם בפועל רק סך של 16,264 ₪.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד צ'ארלס שרמן, הנאשמת הגישה שני דוחות באיחור, ולא הגישה כלל דוחות אחרים. לגבי דוח אחד, לא צירפה את התשלום הנובע ממנו. סך קרן המס שלא שולמה הינו 128,398 ₪. כיום, אין סיכוי להסרת המחדל. החוב הפך לנטל על קופת הציבור. הנאשמים גבו את המע"מ בעת ביצוע העסקאות, אך הכסף נותר בכיסם ולא הגיע לקופת המדינה. הדבר פוגע בציבור ובמערכת גביית המס, בשוויון בנטל המס, וביכולת המדינה לספק שירותים לציבור. טווח הענישה לנאשם הינו בין 4 ל- 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס שלא יפחת מ- 10,000 ₪. על הנאשמת, שאינה פעילה, יש להטיל קנס סמלי.

לטענת ב"כ הנאשמים, עו"ד טל גרשטיין, הנאשם בן 66, ניהל במשך למעלה מ- 13 שנים עסק לממכר אוכל. הוא חבר קיבוץ מעל 40 שנה, ללא עבר פלילי בשום תחום. נפל קורבן ל"עוקץ", ועקב כך נקלע לחובות כבדים. לנאשם אין אמצעים כספיים או רכוש, ונמצא כיום בהליכי פשיטת רגל, וכך גם רעייתו. רעייתו אף חלתה במחלה ועוברת טיפולים (נ/1). הנאשם הודה במיוחס לו. אין ביכולתו להסיר את המחדלים. כיום עובר כשכיר, ומשתכר כ- 6,000 ₪ לחודש. הוגשו מסמכים על אודות הליכי פשיטת הרגל. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש צופה פני עתיד, ולהימנע מהטלת מאסר או קנס.

הנאשם עצמו הלין על כך שהמדינה לא הגיעה עמו להסדר, אלא ניסתה לסגור את עסקו.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, שלא לתקופה המרבית, וזאת לצד קנס כספי מתון.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הנזק לקופת המדינה והפגיעה בשוויון בנטל המס.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה בערך המוגן שאינה ברף גבוה. הנאשם לא הגיש במועד (או שהגיש ולא שילם את הסכום הנדרש) 5 דוחות תקופתיים, אך עשה כן בשל העובדה שעסקו קרס. כמו כן, אין המדובר בעבירה אשר כוללת יסוד נפשי של מטרה או כוונה להתחמק מתשלום מס, אלא בעבירה של מודעות בלבד. העונש המרבי שקבע המחוקק לעבירה, של שנת מאסר בלבד, מצביע על כך שאין המדובר ברף חמור של הפגיעה בערך המוגן. סכום המס שהושמט הינו משמעותי, אם כי אין המדובר בסכום גבוה במיוחד.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי וכלה בעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות, כמפורט להלן: